ספר עיון, ובמיוחד ספר מתורגם, נשען על מאות פרטים שאפשר לבדוק: מראי מקום, ציטוטים, תאריכים, מספרים, טבלאות ומערכת מונחים שצריכה להישאר עקבית לאורך מאות עמודים. עריכה לשונית לא תתפוס את הפרטים האלה, כי היא לא אמורה. זה התפקיד של עריכה מדעית, ואנחנו עושים אותה.

במה זה שונה מעריכה לשונית ומהגהה

ההבדל פשוט לניסוח וקשה לביצוע:

• הגהה שואלת אם הטקסט כתוב נכון.
• עריכה לשונית שואלת אם הוא קריא, זורם ותקני.
• עריכה מדעית שואלת אם הוא טוען נכון: אם ההפניה מובילה לאן שהיא אמורה, אם המספר נגזר מהנתון שקדם לו, אם המונח נאמן לעמדת המחבר, ואם מה שנראה כשגיאה הוא באמת שגיאה.

שלושת הסוגים משלימים זה את זה, ואף אחד מהם אינו מחליף את האחרים.

למי השירות מיועד

• הוצאות לאור שמוציאות ספרי עיון, מקור או תרגום
• מתרגמים שעובדים על טקסט עם מנגנון מדעי: הפניות, הערות, ביבליוגרפיה
• חוקרים שהופכים עבודה אקדמית לספר
• מוסדות וארגונים שמוציאים דוח או מונוגרפיה שצריכים לעמוד בבדיקה

מה העבודה כוללת

אימות מראי מקום וציטוטים

כל הפניה נבדקת מול המקור. בטקסט מתורגם זה כולל גם את השאלה אם ציטוט צריך לחזור לנוסחו המקורי בשפת היעד, או דווקא להישאר בניסוחו של המחבר מפני שהשוני הוא כל הטענה.

בדיקת נתונים, חישובים וטבלאות

מספרים בספר עיון מתפרקים בקלות בתרגום, ושרשרת חישוב שמשתבשת בחוליה אחת גוררת אחריה את כל השאר. אנחנו עוברים על הנתונים, בודקים שהם מתיישבים עם מה שנאמר קודם, ומוודאים שהטבלאות נבנו נכון בכיוון הכתיבה של שפת היעד.

עקביות מינוח ומערכת סימנים

מונח שהוכרע בעמוד 40 צריך להופיע באותה צורה בעמוד 480. אנחנו בונים ומתחזקים מילון פרויקט שבו כל מונח מתועד עם ההכרעה, עם הנימוק, ועם המקומות שבהם מותר לסטות ממנה. אותו דבר לגבי סימנים ומערכות סימון שהמחבר משתמש בהן.

התאמות למוסכמות שפת היעד

חלוקה לפרקים ולפסוקים, תעתיק שמות, יחידות מידה ומטבעות, צורת הפניה ביבליוגרפית. בכל אחד מהם יש הכרעה בין נוחות הקורא ובין יכולתו לאמת מול המקור, והיא צריכה להיעשות במודע ובעקביות.

ביבליוגרפיה, הערות שוליים ומפתחות

רשימה ביבליוגרפית היא מקום שבו טעויות מצטברות בשקט: שם שנכתב בשתי צורות, שנה שאינה תואמת להפניה בגוף הטקסט, פריט שמופיע ברשימה ואינו מוזכר באף מקום, או להפך. אנחנו מצליבים בין ההפניות ובין הרשימה, מאחדים צורות כתיב, ובודקים שהמספור של הערות השוליים רציף ושכל הערה אכן תלויה במקום הנכון.

הערות עורך

לא כל ממצא נכנס לגוף הטקסט. חלק מהעבודה הוא להחליט מה ראוי להערה, מה ראוי לתיקון, ומה ראוי להשאיר כפי שהוא. עורך שמסמן כל דבר שהפתיע אותו מייצר ספר שאי אפשר לקרוא.

איך זה עובד

1. קריאה ראשונה ומיפוי. אנחנו קוראים את החומר ומזהים מה המנגנון המדעי שלו: כמה הפניות, איזה סוג, אילו מערכות מינוח, אילו נתונים.
2. הצעת מחיר ולוח זמנים לפי ההיקף ולפי צפיפות הבדיקות, ולא לפי מספר העמודים בלבד.
3. עבודת האימות עצמה, תוך תיעוד כל הכרעה.
4. סבב מול המתרגם או המחבר על הנקודות שדורשות החלטה שאינה טכנית.
5. מסירה עם רשימת ההכרעות, שאפשר להפוך אותה גם להערת מתרגם או לפתח דבר.

דוגמאות מהעבודה שלנו

לאחרונה שימשנו עורכים מדעיים של שני ספרי מופת שראו אור בתרגום עברי, ושני המקרים ממחישים היטב מה השירות הזה עושה:

• חיבורם של התורה ונביאים ראשונים מאת יוליוס ולהאוזן, ספר שכולו מראי מקום. בדיקת ההפניות שם הובילה לגילוי שהמחבר ספר פרקים ופסוקים לפי נוסח המסורה, ממצא ששינה את אופן הטיפול במאות הפניות. סיפרנו על כך בפוסט נפרד.
• עושר העמים מאת אדם סמית, ספר עם שרשראות חישוב, סדרות מחירים היסטוריות, עשר טבלאות ומטבעות ומידות שאינם בשימוש. על בדיקת החשבון של סמית כתבנו בפוסט הזה.

מה קובע את היקף העבודה

שני ספרים באותו מספר עמודים יכולים לדרוש עבודה שונה לחלוטין. מה שקובע הוא צפיפות הבדיקות: כמה הפניות יש בעמוד, האם הן למקורות זמינים או לדפוסים ישנים, האם יש נתונים מספריים שצריך לאמת, וכמה מערכות מינוח פועלות במקביל.

לכן הצעת המחיר ניתנת אחרי קריאה של דוגמה מייצגת ולא לפי מספר עמודים בלבד. זה גם מה שמאפשר לומר מראש מה נבדק ומה לא, במקום לגלות באמצע שהעבודה גדולה פי שניים ממה שתוכנן.

מה השירות אינו

איננו מחליפים עריכה לשונית, הגהה או עימוד, ואיננו כותבים את הטקסט. אנחנו גם לא "מתקנים בשקט": כל שינוי מהותי מוצג להחלטת המחבר, המתרגם או ההוצאה, מפני שההכרעה על תוכן היא שלהם ולא שלנו.

לפנות אלינו

כדי לקבל הצעת מחיר, שלחו את הטקסט או דוגמה מייצגת ממנו, ציינו את היקף החומר ואת לוח הזמנים הרצוי, וספרו אם מדובר בתרגום או בכתיבת מקור. נחזור אליכם עם מיפוי של מה שהעבודה תכלול.