איך מנסחים שאלת מחקר במחקר איכותני? ניסוח שאלת מחקר איכותני היא שלב חשוב בתהליך המחקר. מלבד המטרה העיקרית של נתינת צורה וכיוון למחקר, שאלת המחקר חשובה לסטודנטים ולחוקרים בעת כתיבת הצעת מחקר, עבור גיוס מימון, או אישור וועדות. בעוד ששאלת מחקר לא תקבע את הצלחתו, שאלות מחקר שאינן מנוסחות היטב ייצרו בעיות שישפיעו על שלבי המחקר הבאים.
בשונה ממחקר כמותני, ניסוח שאלת מחקר במחקר איכותני הוא תהליך רפלקטיבי ואינטרקטיבי. רפלקטיבי, כלומר הוא מצריך בחינה של החוקר את עצמו. השאלה מנוסחת בתחילת המחקר והחוקר ממשיך ביצירתה ובליטושה לצד ניסוח תתי-שאלות, שעולות מתוך השאלה הכללית. תהליך זה נמשך בזמן תכנון המחקר וכן בשלבי איסוף וניתוח הנתונים. זהו גם תהליך אינטרקטיבי, שמערב שיטות, תאוריות, חוקרים שונים ואף את המשתתפים במחקר.

מהי שאלת מחקר במחקר איכותני?

השאלה שעומדת במרכז המחקר היא זו שהמחקר ינסה לענות עליה. היא תתייחס לנושא או לבעיה שהחוקר ישאף לפתור באמצעות איסוף וניתוח הנתונים. בתהליך המחקר האיכותני השאלה מתאימה את עצמה למחקר רפלקטיבי, שנועד לשאול את שאלות ה-למה וה-כיצד של אינטרקציות אנושיות. שאלת מחקר טובה תבטא היטב את מה שהחוקר רוצה לדעת על הכוונות והפרספקטיבות של מי שמעורבים באינטרקציה.
ככל שהחוקר לומד על תחום המחקר ועל האינטרקציה הנחקרת, כן מתפתחת שאלת המחקר. ההתפתחות משקפת את תפקיד החוקר ואת הפרספקטיבות שלו עצמו על האינטרקציה, במיוחד בנוגע לעמדתו ביחס למשתתפים במחקר. בגלל שבבסיס המחקר נמצאת אינטרקציה, לעתים גם המשתתפים מוזמנים ומעורבים בניסוח שאלת המחקר והשתתפותם מסייעת לניסוח שאלה שתייצג את הנושאים החשובים ביותר.

חשיבות שאלת מחקר במחקר איכותני

בשונה ממחקר כמותני, מחקר איכותני לא מתחיל עם היפותזה או עם תוצאה צפויה. עם זאת, הוא חייב להתחיל עם "תוכנית" כי רוב החוקרים זקוקים לתכנית מחקר עבור תזות ועבור הצעות מחקר.כנקודת התחלה למחקר, השאלות הן שאלות-גישוש זמניות שנותנות לחוקרים כלי לבטא את הפוקוס העיקרי שלהם.
ניסוח שאלת מחקר מסייע למיסגור הנושא והשיטה. השאלה מכוונת את החוקר לתחומי המחקר הספיצפיים, לשיטות המחקר שינחו אותו בעבודתו וגם להיפותזות. מתוך השאלה תופענה החלטות על שיטות המחקר, סוג ומספר המשתתפים, שיטות איסוף הנתונים ושיטות הניתוח וההצגה.

הצעדים לניסוח שאלת מחקר איכותנית טובה

שאלת מחקר טובה צריכה להיות רלוונטית ובעלת משמעות. לרוב השאלות עולות מתוך סקרנות אינטלקטואלית והן יכולות להיות כלליות מאוד, כמו "מה התהליכים שמתרחשים באינטרקציה הזו?" ו"מה אני רוצה לדעת במחקר הזה?". הן עשויות לעבור אבולוציה ולהזמין שאלות מתוחכמות יותר בהמשך. שאלת מחקר טובה תהיה חדשנית, אתית, רלוונטית, מעניינת וברת ביצוע, כלומר שאלה שהחוקר יכול לענות עליה באמצעות כלי מחקרי שעומד לרשותו.
הצעד הראשון הוא להתחיל עם נושא רחב מאוד וניסוח שאלה זמנית, תוך כדי פניה למקורות אקדמיים. באמצעות קריאה בנושא, בחינה של מחקרים קודמים ו"סיעור מוחין" השאלה תתפתח כדי להתייחס לתמות ולנושאים ספציפיים. כדאי לבחור תחום שמעורר סקרנות או תחום שהחוקר עוסק בו באופן אישי. בשלב זה טוב לפנות לספרות בנושא וללמוד על התחום כדי לערוך מחקר מקדים. מתוך קריאה על הנושא יעלו נושאים רלוונטים שמעניינים את קהילת המחקר. שאלות מחקר טובות יכולות להתבסס על פערים בידע המחקרי או על פרובלמטיזציה של נושא, כלומר, הן ינסו לאתגר הנחות או עמדות תאורתיות.
לדוגמה, נבחן מקרה שלחוקרת בתחום רווחת עובדי בריאות. החוקרת רוצה לדעת אם עובדי מערכת הבריאות סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית בהקשר למגיפת הקורונה. היא יכולה לשאול בפשטות: האם עובדי מערכת הבריאות סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית? זו שאלה ראשונית שנותנת כיוון מחקר: היא מפרטת את אוכלוסיית המחקר וגם מעידה על הכלי המחקרי. עם זאת, שאלת המחקר הזו פשוטה מאוד, כי היא שאלת כן/לא. היא שאלה צרה שלא מזמינה גישה איכותנית, לא מעודדת רפלקציה או התפתחות אלא ראייה צרה של תחום המחקר. שאלה כזו תגביל את ההבנה ואת ניתוח הנתונים של החוקרת והיא דוגמה לשאלה לא מוצלחת.
לעומת זאת, שאלה שכן מזמינה מחקר איכותני תעסוק באופן בו המשתתפים חווים אירוע או מצב, במטרה לגלות את הפרספקטיבות שלהם. למשל, אפשר לשאול "כיצד עובדי מערכת הבריאות חוו את ההשלכות ארוכות הטווח של מגיפת הקורונה?" או "מהן האסטרטגיות לויסות רגשי שעובדי מערכת הבריאות מדווחים עליהן לאחרי מגיפת הקורונה"?
שאלה זו גם מכוונת את החוקר אל שיטות המחקר – למשל, החוקרת יכולה לנסות לגשת לשאלה האחרונה באמצעות תאוריית ההערכה (appraisal theory). בשלב זה כדאי גם לערב אנשים נוספים: במקרה של תלמידי מחקר, כדאי לערב את המנחה שיעזור להם לנסח את השאלה. מומלץ גם לערב את קבוצת המחקר או את המשתתפים, כדי שיעזרו לנסח שאלות שבעיניהם חשוב לענות עליהן. כך השאלות תסייענה לעיצוב מחקר אפקטיבי ולבחירת שיטות מקובלות ובעלות משמעות על כל המשתתפים במחקר.

ניסוח תתי שאלות

חוקרים לעתים קרובות מעדיפים לנסח שאלה כללית אחת ומתוכה להוציא מספר שאלות ספציפיות. השאלה הכללית לוכדת את מטרות המחקר הכלליות ואת התכנון ומתוכה תצאנה שאלות קטנות, תוך כדי איסוף הנתונים וניתוח הנתונים. שאלה כללית יכולה להיות מנוסחת כמטרה. לדוגמה, חוקרת בתחום תרבות מיעוטים מנסחת את המטרה הבאה: בחינה של האופן בו עולים יוצאי ברה"מ תופסים את תרבות ארץ המקור שלהם וכיצד תרבות זו מסייעת להבניית זהותם הלאומית. כדאי להבחין שבניסוח כזה עולות גם ההנחות של החוקרת אודות המשתתפים.
בשלב הבא יכולות לעלות תת-שאלות, תוך כדי תהליך המחקר ואיסוף הנתונים. לדוגמה, שאלות אפשריות תהיינה: מה תפקיד תרבות ארץ המקור של העולים בחיי היום-יום שלהם בישראל? וכן: כיצד תופסים עולי ברה"מ את זהותם הלאומית? השאלות האלה מייצרות את כיוון המחקר ונותנות מושג על סוג הנתונים שהחוקרת תאסוף. במקרה זה, החוקרת תאסוף נתונים על חויות המשתתפים מנקודת המבט שלהם, נתונים על חיי היום-יום שלהם ועל התרבות שהם צורכים. החוקרת כנראה תבחר לערוך ראיונות עם המשתתפים אודות הפרספקטיבה שלהם על זהות לאומית. לעתים השאלות זורמות מאחת לשניה, תוך כדי שהן מרחיבות את האפשרות ליצירת שאלות נוספות בעתיד. שיטה זו מאפשרת לבחון את נקודות המפגש של הגורמים השונים במחקר, נושאי המחקר והקשר בניהם ובין המשתתפים.

לסיכום, טיפים לכתיבת שאלות טובות

• שאלת מחקר טובה תהיה חדשנית, אתית, רלוונטית, מעניינת וברת ביצוע.
• נסחו את שאלת המחקר לאחר עריכת מחקר מקדים קצר באמצעות קריאת ספרות בנושא.
• ערבו את המנחה בשלבים המוקדמים של ניסוח שאלת המחקר.
• זכרו כי ניסוח שאלת מחקר טובה הוא תהליך שפועל כמו לולאה: השאלות מנוסחות מחדש בכל פעם שהידע של החוקר מתעדכן.
• נסחו שאלה ספציפית וברורה ככל הניתן. השתמשו רק בביטויים ובמילים מוכרים ומובנים לכם.
• שימו לב שניסוח השאלה אינו ניסוח שיטת המחקר, כך ששיטת המחקר לא מופיעה בתוך השאלה.