מטרת פרק השיטה במחקר איכותני היא לדווח לקורא כיצד בוצע המחקר ומהם השיקולים שנעשו בעת בחירת השיטות השונות. לפרק שיטת המחקר במחקר איכותני יש מבנה קבוע בדרך-כלל. המבנה עשוי להשתנות ממאמר למאמר אך בדרך כלל פרק שיטת מחקר במחקרים איכותניים יכלול את החלקים הבאים:
מדריך זה יעבור איתכם צעד צעד על כל אחד מחלקי הפרק, ויעזור לכם לכתוב את פרק שיטת המחקר במחקר האיכותני שלכם בקלות.
הפרדיגמה המחקרית
למרבה הצער העולם האקדמי עדיין מוטה לכיוון מחקרים כמותניים, ולכן מחקרים איכותניים צריכים "להצדיק" את הבחירה בפרדיגמה האיכותנית, כלומר להסביר מדוע הפרדיגמה האיכותנית היא הפרדיגמה המתאימה לבחון את שאלות המחקר הנוכחי. לכן מטרת תת הפרק הזה היא להציג את העקרונות הבסיסיים של הפרדיגמה האיכותנית, ולאחר מכן להסביר מדוע נבחרה ומדוע היא מתאימה למחקר. נתחיל בתיאור כללי של הפרדיגמה האיכותנית. בתיאור זה, הקפידו להביא את המאפיינים של הפרדיגמה האיכותנית שישמשו אתכם אחר-כך בהסבר מדוע היא מתאימה למחקר. בדוגמא שתלווה אותנו לאורך המדריך, אנו חוקרים תפיסות של מורים לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה.
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994).
כעת אחרי שציינו את התכונות העיקריות של הפרדיגמה האיכותנית, אשר הופכות אותה מתאימה למחקר שלנו, נסביר מדוע נבחרה הפרדיגמה האיכותנית במקרה הזה. כזכור, בדוגמא שלנו אנחנו בוחנים תפיסות של מורים לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה.
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.
לאחר שציינו את המאפיינים העיקריים של הפרדיגמה האיכותנית, הרלוונטיים למחקר שלנו, ולאחר שהסברנו ונימקנו מדוע נבחרה הפרדיגמה האיכותנית במחקר הנוכחי, סיימנו תת פרק זה – "הפרדיגמה המחקרית", וניתן לעבור לתת הפרק הבא:
אוכלוסיית המחקר
תת פרק זה אמור להסביר לקורא כיצד נבחרו המשתתפים ולתאר את המדגם. לכן, תת הפרק כולל שלושה חלקים: קודם כל נדווח כיצד הגענו אל המשתתפים, כלומר – כיצד איתרנו אותם. לאחר מכן נדווח על הקריטריונים להכללה במחקר. לבסוף נתאר את המדגם. נתחיל בדיווח כיצד הגענו אל המשתתפים:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ.
אחרי שהסברנו כיצד הגענו אל המשתתפים, עלינו להסביר גם כיצד בחרנו את המשתתפים מתוך המורים שהסכימו להשתתף במחקר. לכן נציין גם את הקריטריונים להכללה:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר.
אחרי שהוספנו את הקריטריונים שלפיהם בחרנו את המשתתפים במחקר, נותר רק לדווח על המדגם שהתקבל בסופו של דבר. מקובל לדווח על משתנים דמוגרפיים עיקריים ועל מאפיינים נוספים שרלוונטיים למחקר:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.
סיימנו עם תת הפרק העוסק באוכלוסיית המחקר (שיטת הדגימה ותיאור המדגם). כעת ניתן לעבור לתת הפרק הבא שמפרט לגבי כלי המחקר בהם נעשה שימוש.
כלי המחקר
בתת הפרק "כלי המחקר" מפרטים לגבי כל אחד מכלי המחקר שבהם נעשה שימוש את הפרטים הבאים: (1) רקע כללי על הכלי. (2) מדוע הכלי מתאים למחקר הנוכחי ומדוע נבחר. (3) פירוט לגבי השימוש הספציפי בכלי במחקר הנוכחי. נדגים את כל החלקים. במחקר שבדוגמא שלנו נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים. לכן, נתחיל מהצגת רקע כללי על ראיונות חצי מובנים.
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003).
לאחר הצגת רקע כללי על ראיונות חצי מובנים (נקראים גם – מובנים למחצה, או ראיונות עומק), נסביר מדוע סוג זה של ראיונות מתאים למחקר הנוכחי:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר.
לאחר ההסבר מדוע הכלי שנבחר מתאים למחקר, נפרט לגבי השימוש בראיונות במחקר הנוכחי. נסביר כיצד נבנה הראיון ומה הוא כולל:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה").
לאחר שפרטנו על סוג הכלי הנבחר באופן כללי, הסברנו מדוע הוא מתאים למחקר הנוכחי, ותיארנו את השימוש הספציפי שלנו בכלי במחקר הנוכחי, סיימנו תת פרק זה – "כלי המחקר". כמובן שאם במחקר שלכם נעשה שימוש בכלי מחקר נוספים כמו תצפיות, קבוצות מיקוד, ניתוח מסמכים או ארטיפקטים, או כל כלי אחר – יש לפרט עליהם כאן, באותה דרך שבה פרטנו על הראיונות.
הליך המחקר
מטרת תת פרק זה היא לתאר כיצד התבצע המחקר בפועל. כיוון שקודם כבר תיארנו את שיטת הבחירה של המרואיינים ואת הראיון, תיווכחו שישנה חזרתיות מסויימת בין החלק הזה לבין החלקים הקודמים. ההבדל הוא שבעוד בפרקים הקודמים תיארנו את השיטה על מנת להסביר ולהצדיק אותה, בפרק הזה אנחנו פשוט מדווחים על מה בוצע בפועל, לכן למרות שישנה חזרתיות מסויימת, הפרקים עדיין שונים. נתחיל בתיאור איתור המרואיינים:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים.
אחרי שתארנו את בחירת המרואיינים, נעבור לשלב הבא: תיאור של ביצוע הראיונות.
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות.
לאחר שתיארנו את ביצוע הראיונות, הגענו לחלק האחרון עבור תת פרק זה: כיצד נותחו הנתונים. כיוון שעל ניתוח הנתונים נרחיב בפרק הבא, בפרק זה נציין זאת רק בקצרה:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות. הראיונות תומללו על ידי החוקרים, וההקלטות נמחקו לאחר התמלול. לאחר התמלול, הראיונות נותחו על ידי החוקרים באמצעות ניתוח תוכן תמטי.
כעת סיימנו לתאר את כל שלבי המחקר כפי שבוצעו בפועל, ולכן אפשר לעבור לתת הפרק הבא: ניתוח הנתונים.
ניתוח הנתונים
מטרת תת פרק זה היא לתאר את שיטת ניתוח הנתונים בה נעשה שימוש במחקר. תת הפרק כולל שני חלקים: תיאור כללי של השיטה, והסבר מדוע היא מתאימה למחקר. נתחיל בחלק הראשון:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות. הראיונות תומללו על ידי החוקרים, וההקלטות נמחקו לאחר התמלול. לאחר התמלול, הראיונות נותחו על ידי החוקרים באמצעות ניתוח תוכן תמטי.ניתוח הנתונים
הנתונים האיכותניים נותחו באמצעות ניתוח תוכן בחמישה שלבים. בשלב ראשון אותרו הקטגוריות הראשוניות. הקטגוריות הראשוניות הן התמות העולות מהנתונים. בשלב שני, לאחר שהוגדרו הקטגוריות הראשוניות, שופר הדיוק של התמות בהתאם לעולה מהנתונים, באמצעות הגדרה מדויקת יותר של הקטגוריה, ויצירת קריטריונים להכללה של נושא כלשהו בקטגוריה. בשלב השלישי, הותאמו זה לזה התבחינים של הקטגוריות השונות, ליצירת מערכת הקטגוריות הסופית. בשלב הרביעי נותחו יחסי הגומלין בין הקטגוריות, לאיתור של קטגוריות ליבה וקטגוריות משנה. בשלב החמישי הוצגו הממצאים בהתאם לחלוקה לקטגוריות ולתמות (גבתון, 2001; שקדי, 2003).
לאחר תיאור כללי של שיטת ניתוח התוכן הקטגוריאלי (או התמטי), נסביר מדוע שיטה זו מתאימה למחקר הנוכחי:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות. הראיונות תומללו על ידי החוקרים, וההקלטות נמחקו לאחר התמלול. לאחר התמלול, הראיונות נותחו על ידי החוקרים באמצעות ניתוח תוכן תמטי.ניתוח הנתונים
הנתונים האיכותניים נותחו באמצעות ניתוח תוכן בחמישה שלבים. בשלב ראשון אותרו הקטגוריות הראשוניות. הקטגוריות הראשוניות הן התמות העולות מהנתונים. בשלב שני, לאחר שהוגדרו הקטגוריות הראשוניות, שופר הדיוק של התמות בהתאם לעולה מהנתונים, באמצעות הגדרה מדויקת יותר של הקטגוריה, ויצירת קריטריונים להכללה של נושא כלשהו בקטגוריה. בשלב השלישי, הותאמו זה לזה התבחינים של הקטגוריות השונות, ליצירת מערכת הקטגוריות הסופית. בשלב הרביעי נותחו יחסי הגומלין בין הקטגוריות, לאיתור של קטגוריות ליבה וקטגוריות משנה. בשלב החמישי הוצגו הממצאים בהתאם לחלוקה לקטגוריות ולתמות (גבתון, 2001; שקדי, 2003). שיטת ניתוח זו מתאימה למחקר הנוכחי מפני שהיא מאפשרת גם לזהות את התפיסות השונות של המורים לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (הקטגוריות), וגם להציג את העמדות השונות של כל מורה בנוגע לכל תפיסה (התמות).
כעת סיימנו את תת הפרק של ניתוח הנתונים, ונותרו לנו רק עוד שני תתי פרקים לסיום פרק השיטה: אמינות ואתיקה. ניגש לתת הפרק הבא.
אמינות
מטרת תת הפרק הזה היא להציג את נושא האמינות במחקר. כמו בתת הפרק הקודם, גם תת הפרק הזה בנוי משני חלקים: החלק הראשון מפרט על אמינות במחקר איכותני באופן כללי, והחלק השני מסביר מה עשינו במחקר הנוכחי על מנת לשמור על אמינות המחקר. נתחיל בחלק הראשון:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות. הראיונות תומללו על ידי החוקרים, וההקלטות נמחקו לאחר התמלול. לאחר התמלול, הראיונות נותחו על ידי החוקרים באמצעות ניתוח תוכן תמטי.ניתוח הנתונים
הנתונים האיכותניים נותחו באמצעות ניתוח תוכן בחמישה שלבים. בשלב ראשון אותרו הקטגוריות הראשוניות. הקטגוריות הראשוניות הן התמות העולות מהנתונים. בשלב שני, לאחר שהוגדרו הקטגוריות הראשוניות, שופר הדיוק של התמות בהתאם לעולה מהנתונים, באמצעות הגדרה מדויקת יותר של הקטגוריה, ויצירת קריטריונים להכללה של נושא כלשהו בקטגוריה. בשלב השלישי, הותאמו זה לזה התבחינים של הקטגוריות השונות, ליצירת מערכת הקטגוריות הסופית. בשלב הרביעי נותחו יחסי הגומלין בין הקטגוריות, לאיתור של קטגוריות ליבה וקטגוריות משנה. בשלב החמישי הוצגו הממצאים בהתאם לחלוקה לקטגוריות ולתמות (גבתון, 2001; שקדי, 2003). שיטת ניתוח זו מתאימה למחקר הנוכחי מפני שהיא מאפשרת גם לזהות את התפיסות השונות של המורים לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (הקטגוריות), וגם להציג את העמדות השונות של כל מורה בנוגע לכל תפיסה (התמות).אמינות
אמינות המחקר האיכותני מחליפה את המושג "תוקף" בעולם הכמותני. יצירת האמינות הוא תהליך של בדיקה והעלאת שאלות בעת יצירת הכללות (יוסיפון, 2016). האמינות גדלה בין היתר על ידי זיהוי של דפוסים, לדוגמא על ידי כך שהפירוש של חוקר אחד מקבל אישור על ידי דברי הנחקרים ועל ידי פרשנותם של חוקרים אחרים (Cope, 2014).
כעת, לאחר שהסברנו על נושא האמינות במחקר איכותני באופן כללי, נותר רק לתאר מה עשינו במחקר הנוכחי על מנת להגביר את אמינות המחקר:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות. הראיונות תומללו על ידי החוקרים, וההקלטות נמחקו לאחר התמלול. לאחר התמלול, הראיונות נותחו על ידי החוקרים באמצעות ניתוח תוכן תמטי.ניתוח הנתונים
הנתונים האיכותניים נותחו באמצעות ניתוח תוכן בחמישה שלבים. בשלב ראשון אותרו הקטגוריות הראשוניות. הקטגוריות הראשוניות הן התמות העולות מהנתונים. בשלב שני, לאחר שהוגדרו הקטגוריות הראשוניות, שופר הדיוק של התמות בהתאם לעולה מהנתונים, באמצעות הגדרה מדויקת יותר של הקטגוריה, ויצירת קריטריונים להכללה של נושא כלשהו בקטגוריה. בשלב השלישי, הותאמו זה לזה התבחינים של הקטגוריות השונות, ליצירת מערכת הקטגוריות הסופית. בשלב הרביעי נותחו יחסי הגומלין בין הקטגוריות, לאיתור של קטגוריות ליבה וקטגוריות משנה. בשלב החמישי הוצגו הממצאים בהתאם לחלוקה לקטגוריות ולתמות (גבתון, 2001; שקדי, 2003). שיטת ניתוח זו מתאימה למחקר הנוכחי מפני שהיא מאפשרת גם לזהות את התפיסות השונות של המורים לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (הקטגוריות), וגם להציג את העמדות השונות של כל מורה בנוגע לכל תפיסה (התמות).אמינות
אמינות המחקר האיכותני מחליפה את המושג "תוקף" בעולם הכמותני. יצירת האמינות הוא תהליך של בדיקה והעלאת שאלות בעת יצירת הכללות (יוסיפון, 2016). האמינות גדלה בין היתר על ידי זיהוי של דפוסים, לדוגמא על ידי כך שהפירוש של חוקר אחד מקבל אישור על ידי דברי הנחקרים ועל ידי פרשנותם של חוקרים אחרים (Cope, 2014). במחקר הנוכחי, על מנת להגביר את האמינות, ראשית נותח החומר על ידי כל אחד מהחוקרים בנפרד, ורק לאחר גיבוש הקטגוריות על ידי כל אחד מהחוקרים בנפרד, המשיכו החוקרים יחד בתהליך הניתוח.
כעת, לאחר שהסברנו מה נעשה במחקר הנוכחי על מנת להגביר את האמינות, נותר רק להתייחס לסוגיות אתיות במחקר. זאת נעשה בתת הפרק הבא.
אתיקה
מטרת תת פרק זה היא לפרט את הסוגיות האתיות אליהן התייחסו החוקרים בעת ביצוע המחקר. היבטים שיש להתייחס אליהם בתת פרק זה: (1) הסכמה מדעת של המשתתפים, (2) שמירה על אנונימיות המשתתפים ופרטיותם, (3) מתן מידע למשתתפים על: מהות המחקר, זכותם להפסיק את ההשתתפות בכל עת מבלי שייפגעו מכך, זכותם לפנות לחוקרים לקבלת מידע נוסף על המחקר גם לאחר ההשתתפות. נוסיף את כל ההיבטים הללו:
הפרדיגמה המחקרית
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרדיגמה האיכותנית. הפרדיגמה האיכותנית היא סובייקטיבית ולכן מתאימה במקרים בהם מבקשים לחקור את התופעות מנקודת מבטם של המשתתפים. הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות מורכבות ורבות פנים אשר אינן ניתנות לרדוקציה כמותית. יתרה מכך, בניגוד לפרדיגמה הכמותנית שמאפשרת רק למדוד תופעות ידועות מראש, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחקור תופעות שלא נחקרו בעבר ולגלות נושאים חדשים כפי שעולים מדברי המשתתפים (גבתון, 2016; Glaser & Strauss, 2009; Strauss & Corbin, 1994). הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסות המורים מנקודת מבטם של המורים עצמם. כמו כן, הפרדיגמה האיכותנית מתאימה למחקר הנוכחי מכיוון שתפיסות המורים הן תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן איננה ניתנת לרדוקציה כמותית. בנוסף, הפרדיגמה האיכותנית מאפשרת לחשוף ולגלות תפיסות חדשות שלא נחקרו בעבר ולא רק למדוד את נוכחותן של תפיסות ידועות שנתגלו כבר במחקרים קודמים.אוכלוסיית המחקר
כיוון שהמחקר מתמקד בבתי ספר תיכוניים, לצורך המחקר נבחרו מורים בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. החוקרים איתרו מורים שהסכימו להשתתף במחקר באמצעות קבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים, וכך הגיעו למורים מכל רחבי הארץ. מתוך כל המורים שהביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, נבחרו רק מורים בעלי וותק של שנתיים לפחות, ורק מורים שציינו בשיחה הראשונית שיש להם ניסיון עם הטמעת טכנולוגיה בהוראה. זאת, על מנת שלמורים תהיינה תובנות משמעותיות לתרום למחקר. המדגם כלל 11 מורים בגילאים 23-46, מתוכם 9 נשים ושני גברים. מתוך המרואיינים 5 מלמדים במגזר הערבי ו-6 במגזר היהודי, באופן שמאפשר לקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנחקר. הוותק של המורים בהוראה נע בין שלוש שנים ל-21 שנה.כלי המחקר
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בראיונות מובנים למחצה. בראיונות מובנים למחצה המראיין מגיע עם רשימת שאלות סדורות, אך מאפשר להרחיב ולהעמיק בנושאים שמועלים על ידי המרואיין (שקדי, 2003). ראיונות מובנים למחצה מתאימים למחקר הנוכחי משום שהם מאפשרים לשאול את המורים על תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה – אשר כבר ידועות מהספרות, אבל גם לאפשר להם להעלות תפיסות חדשות וייחודיות שלא נחקרו בעבר. הראיון במחקר הנוכחי נבנה על ידי החוקרים בהתבסס על תפיסות שעלו מסקירה של מחקרים קודמים בנושא. בנוסף לשאלות המתייחסות לתפיסות שעלו ממחקרים קודמים, ישנן גם שאלות המאפשרות למרואיינים לבטא תפיסות חדשות לגבי הנושא הנחקר. השאלון כולל 21 שאלות ובנוי משלושה חלקים: שאלות כלליות (לדוגמא: "מה הוותק שלך בהוראה"), שאלות לגבי תפיסות לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה, שעלו ממחקרים קודמים (לדוגמא: "כיצד לדעתך, אם בכלל, שילוב טכנולוגיה בהוראה תורם ללמידה?"), ושאלות המעודדות את המורה לספר על התפיסות שלו לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (לדוגמא: "ספר על חוויה חיובית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה", "ספר על חוויה שלילית שלך עם שילוב טכנולוגיה בהוראה"). שאלות הראיון מופיעות בנספח 1.הליך המחקר
לצורך איתור המורים, החוקרים ניסחו הודעה והפיצו אותה בקבוצות פייסבוק וואטסאפ המשמשות מורים ומזמינות אותם להשתתף במחקר (נספח 2). בעקבות המודעות, פנו אל החוקרים 19 מורים שהסכימו להשתתף במחקר. מתוך 19 המורים נבחרו 12 שענו לקריטריוני ההכללה. מתוך 12 המורים שנבחרו, עם מורה אחד היה קושי לתאם את הראיון ולכן רואיינו בסופו של דבר 11 מורים. לאחר שהמרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר, הראיונות התקיימו בזום והוקלטו באישור המרואיינים. הראיונות ארכו 35-55 דקות. הראיונות תומללו על ידי החוקרים, וההקלטות נמחקו לאחר התמלול. לאחר התמלול, הראיונות נותחו על ידי החוקרים באמצעות ניתוח תוכן תמטי.ניתוח הנתונים
הנתונים האיכותניים נותחו באמצעות ניתוח תוכן בחמישה שלבים. בשלב ראשון אותרו הקטגוריות הראשוניות. הקטגוריות הראשוניות הן התמות העולות מהנתונים. בשלב שני, לאחר שהוגדרו הקטגוריות הראשוניות, שופר הדיוק של התמות בהתאם לעולה מהנתונים, באמצעות הגדרה מדויקת יותר של הקטגוריה, ויצירת קריטריונים להכללה של נושא כלשהו בקטגוריה. בשלב השלישי, הותאמו זה לזה התבחינים של הקטגוריות השונות, ליצירת מערכת הקטגוריות הסופית. בשלב הרביעי נותחו יחסי הגומלין בין הקטגוריות, לאיתור של קטגוריות ליבה וקטגוריות משנה. בשלב החמישי הוצגו הממצאים בהתאם לחלוקה לקטגוריות ולתמות (גבתון, 2001; שקדי, 2003). שיטת ניתוח זו מתאימה למחקר הנוכחי מפני שהיא מאפשרת גם לזהות את התפיסות השונות של המורים לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראה (הקטגוריות), וגם להציג את העמדות השונות של כל מורה בנוגע לכל תפיסה (התמות).אמינות
אמינות המחקר האיכותני מחליפה את המושג "תוקף" בעולם הכמותני. יצירת האמינות הוא תהליך של בדיקה והעלאת שאלות בעת יצירת הכללות (יוסיפון, 2016). האמינות גדלה בין היתר על ידי זיהוי של דפוסים, לדוגמא על ידי כך שהפירוש של חוקר אחד מקבל אישור על ידי דברי הנחקרים ועל ידי פרשנותם של חוקרים אחרים (Cope, 2014). במחקר הנוכחי, על מנת להגביר את האמינות, ראשית נותח החומר על ידי כל אחד מהחוקרים בנפרד, ורק לאחר גיבוש הקטגוריות על ידי כל אחד מהחוקרים בנפרד, המשיכו החוקרים יחד בתהליך הניתוח.אתיקה
בטרם הביעו המשתתפים את הסכמתם להשתתף במחקר הוסברו להם נושא המחקר, מטרתו וחשיבותו. לאחר שהמרואיינים הסכימו להשתתף במחקר, הם חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר. בטרם ביצוע הראיונות הוסבר לכל המשתתפים כי דבריהם לא יועברו לשום גורם מלבד החוקרים עצמם וישמשו רק לצורך המחקר ולא לצרכים אחרים. הוסבר למשתתפים כי לאחר תמלול הראיונות ההקלטות יימחקו במטרה למנוע את זיהויים, וכי לא יפורסם כל פרט שיאפשר את זיהויים: המחקר יוצג עם שמות בדויים או ללא שמות כלל, ופרטים שעשויים להיות מזהים יוסתרו או יטושטשו. הוסבר לכל המשתתפים כי הם אינם חייבים לענות על כל השאלות ואם יש שאלה שאינם מעוניינים לענות עליה הם יכולים לדלג עליה. בנוסף הוסבר למשתתפים שהם יכולים להפסיק את ההשתתפות במחקר בכל עת מבלי שייפגעו מכך. לאחר הראיונות הוסבר למשתתפים כי הם יכולים לפנות לחוקרים בכל עת במידה ומתעוררות אצלם שאלות נוספות לגבי המחקר.
הידד! כעת סיימנו את פרק שיטת המחקר ולפנינו פרק שיטת מחקר מלא של מחקר איכותני. כמובן שבמחקר שלכם חלק מהפרטים יהיו שונים, אבל רוב החלקים והשלבים זהים ברוב המחקרים האיכותניים. מכיוון שמדובר בדוגמא קיצרנו בחלק מהחלקים (למשל – רקע תיאורטי על ראיונות מובנים למחצה, רקע תיאורטי על ניתוח תוכן, ועוד). בפרק השיטה שלכם אתם יכולים להרחיב יותר על חלקים אלה. אבל המבנה הכללי יהיה כמעט זהה מבחינת החלקים שהוא מכיל.
צריכים עזרה בתמלול ראיונות או בנושאים אחרים שקשורים למחקר איכותני? אל תהססו לפנות אלינו במייל: info@researches.co.il או השאירו פרטים בטופס הבא ואנו נחזור אליכם בהקדם:
