ניתוח תוכן איכותני – הלכה למעשה (מדריך מעשי)

ניתוח תוכן במחקר איכותני
כל חוקר שעוסק במחקר איכותני מכיר את הפסקה המפורסמת של שקדי (2003) המתארת את שלבי ניתוח התוכן. גם בספרה של צבר בן-יהושע (2016) ישנו הסבר מוכר ומפורסם לגבי ניתוח תוכן במחקרים איכותניים. למרות ששני הסברים אלה נכונים ומראים על הבנה מעמיקה של מהות ניתוח התוכן האיכותני, הם עדיין לא מספיק ברורים לחוקר המבקש להשתמש בהם על מנת לבצע ניתוח תוכן הלכה למעשה. מטרת המאמר הנוכחי היא להוות מדריך צעד אחר צעד לניתוח תוכן איכותני, מהצד המעשי שלו "איך לעשות את זה תכלס".

שלב 1 – תמלול כל החומר

ניתוח תוכן הוא שלב חשוב במחקר האיכותני, והוא מתבסס על התוכן כטקסט. זהו לא שלב שאפשר לעשות "בראש", ולכן לא משנה עד כמה אתם מכירים היטב את חומר הראיונות או התצפיות שלכם, אין דרך לעקוף את השלב הזה, ויש לתמלל באופן מלא את הראיונות, התצפיות, ושאר החומרים שאספתם. כפי שנראה בהמשך, לצורך הניתוח נזדקק לכל החומר מתומלל בשביל השלבים הבאים. אתם יכולים להשתמש בשירותי התמלול שלנו או לתמלל בעצמכם, אבל חשוב שתגיעו לשלבים הבאים כאשר כל החומר שלכם מתומלל ומסודר.

שלב 2 – קריאת כל החומר

שלב זה של קריאת החומר נקרא לעתים גם "התיידדות עם החומר". בשלב זה החוקר קורא את כל התמלילים של הראיונות, התצפיות וכד', אבל עוד לא מתפתה להתחיל למיין אותם, גם אם נראה שהתמות מתחילות לצוץ. חשוב בשלב זה להתמסר לקריאת התוכן כדי להכיר אותו ולהבין אותו. בשלב זה אמנם אין להתחיל למיין את התוכן, אך אפשר ומומלץ להתחיל לשרבט בצד הקריאה את הרעיונות הראשונים לקטגוריות. חשוב לזכור שבשלב זה לא מדובר בניסוח סופי של הקטגוריות, אלא רק ברשימת רעיונות שתגובש לאחר מכן, ולכן בחרנו במילה "לשרבט". הכתיבה בשלב זה נועדה רק כדי לעזור לחוקר "לשים בצד" את הרעיונות בכדי להתרכז בקריאה, ולא ההיפך.

שלב 3 – מיון החומר לקטגוריות ולתמות

לאחר קריאת כל החומר וההיכרות עמו, זהו השלב שבו ממיינים את החומר לקטגוריות ולתמות. זהו השלב המרכזי בניתוח התוכן, והוא השלב "המפורסם" יותר המזוהה עם ניתוח תוכן. זהו גם השלב השיטתי ביותר בניתוח התוכן ולכן הוא גם אורך יותר זמן בדרך כלל. שלב זה מתחיל בגיבוש של רשימת הקטגוריות הראשונית. רשימה זו עשויה להשתנות במהלך הניתוח, אבל אנחנו צריכים רשימה ראשונית כדי להתחיל. קטגוריות הן נושאי העל אליהם התייחסו המשתתפים.

כדי להדגים את הדברים, נחשוב על מחקר איכותני שנועד לעקוב אחרי התערבות מסויימת וללמוד על החוויות של המשתתפים ועל האפקטיביות של ההתערבות כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסתם של המשתתפים עצמם. לצורך הדוגמא נחשוב על ארגון שההנהלה בו שואפת לשפר את עבודת הצוות בארגון, ולוקחת חברה חיצונית שתעביר סדנה מתמשכת לעובדים, סדנה חווייתית שאמורה לשפר את עבודת הצוות בארגון. ראיינתם את העובדים לגבי הקשרים שונים של ההשתתפות בסדנה. בהקשר זה, קטגוריות יכולות להיות "תפיסות לגבי עבודת צוות באופן כללי", "חוויית ההשתתפות בסדנה עצמה", "תפיסת האפקטיביות של הסדנה". אלו הם נושאי הגג, שבתוכם נפרט את התמות השונות.

בשלב זה החוקר עובר באופן יסודי על כל התוכן, וממיין כל יחידת טקסט (משפט, פסקה, רפליקה של מרואיין וכד') לקטגוריות. במהלך שלב זה מתחילות להתגבש התמות. איך זה קורה? כאשר החוקר מתחיל להכניס את התכנים לכל קטגוריה, הוא מתחיל לשים לב לכך שבתוך כל קטגוריה, "נושא-על" כזה, מתחילים להתגבש תתי נושאים שהמרואיינים דיברו עליהם. אם נמשיך עם הדוגמא שהתחלנו בה, אז למשל בקטגוריה "חוויית ההשתתפות בסדנה עצמה" ייתכן שהמרואיינים הדיברו על החוויות שלהם מהפעילויות השונות בסדנה, על האינטראקציה שלהם עם המנחה, על החוויה שלהם מפגישת חברי הצוות שלהם בהקשר אחר, ועוד. כל אלו הן תמות, שעלו מתוך דברי המרואיינים, והתחלנו להבחין בהן רק במהלך החלוקה לקטגוריות.

בשלב זה של מיון החומר לקטגוריות ולתמות, התמות מתגבשות בהדרגה ויש למיין את כל החומר לתמות השונות עם היווצרותן. יצירת התמות בשלב זה היא דינאמית ויתכן שתשתנה מספר פעמים במהלך המיון. אל דאגה, לא מדובר ב"עבודה כפולה", אלא בחלק חשוב של עיבוד המידע. חשוב מאד: לעתים תיתקלו בפסקה או משפט שמתאימים לכמה תמות, ואפילו מקטגוריות שונות. אל תהססו "לשכפל" את החומר ולשים אותו בשתי התמות גם יחד. לאחר שכל החומר ממויין לקטגוריות ותמות רשימת התמות התגבשה סופית ואפשר לעבור לשלב הבא: מיון החומר בתוך התמות.

שלב 4 – מיון החומר בתוך התמות

כעת כל החומר ממויין לקטגוריות ובתוך הקטגוריות לתמות. סידור החומר בתוך התמות הוא אחד השלבים החשובים שיעזרו לנו מאד בהמשך בכתיבת ממצאי המחקר. מה הכוונה במיון החומר בתוך התמות? קל מאד להמחיש זאת באמצעות הדוגמא. אז כזכור, במחקר בדוגמא שלנו עלו מספר קטגוריות, ביניהן:  "תפיסות לגבי עבודת צוות באופן כללי", "חוויית ההשתתפות בסדנה עצמה", "תפיסת האפקטיביות של הסדנה". בתוך כל קטגוריה כזו היו מספר תמות, מספר נושאים אליהם התייחסו המרואיינים. לדוגמא, כמו שאמרנו, ייתכן שבהקשר של חוויית ההשתתפות בסדנה עצמה, המרואיינים דיברו על החוויות שלהם מהפעילויות השונות בסדנה, על האינטראקציה שלהם עם המנחה, על החוויה שלהם מפגישת חברי הצוות שלהם בהקשר אחר, ועוד. אבל האם כל המרואיינים שדיברו על האינטראקציה שלהם עם המנחה אמרו אותו דבר? ודאי שלא. סביר שהחוויות של המרואיינים לגבי האינטראקציה עם המנחה היו שונות מאד זו מזו. שלב זה נועד למיין את התפיסות השונות והחוויות השונות של המרואיינים לגבי אותו נושא עצמו.

לדוגמא, חלק מהמרואיינים שדיברו על האינטראקציה עם המנחה אמרו שהם הרגישו שהמנחה קשובה מאד וזה עזר להם להרגיש בנוח בסדנה. חלק אחר אמרו שהם הרגישו שהמנחה מקדישה תשומת לב באופן סלקטיבי, ושלעתים היא הקשיבה רק לחלק קטן מחברי הקבוצה. אחרים אמרו שהמנחה נתנה להם תחושה טובה כיוון שדבריה היו מעוררי השראה. כל האמירות הללו מתייחסות לאותו נושא, אך תוכנן שונה והעמדה, התפיסה, והחוויה המשתקפות בהן – שונות. בשלב זה תפקידנו לזהות את העמדות או התפיסות השונות, ולמיין את התוכן בתוך אותה תמה עצמה. שלב זה חשוב במיוחד משום שהצגת התפיסות השונות של המשתתפים השונים במחקר היא חלק מהותי מאד במחקר האיכותני.

שלב 5 – בחירת ציטוטים בכל תת-תמה

לאחר שמיינו את העמדות, התפיסות או החוויות השונות בתוך כל תת תמה, נעבור על כל חווייה או עמדה כזאת, ובתוכה נבחר ונסמן ציטוט או שניים שמבטאים באופן הברור והמובהק ביותר את אותה עמדה או חוויה. שלב זה יעזור לנו מאד בשלב האחרון – כתיבת פרק הממצאים.

שלב 6 – כתיבת פרק הממצאים

במחקר איכותני כתיבת פרק הממצאים אינה רק דיווח שלאחר מעשה על תוצאות המחקר, אלא מהווה חלק מניתוח הנתונים. הסיבה לכך היא שבמהלך הכתיבה מתבצע חלק גדול מהפרשנות של הממצאים, שהיא חלק בלתי נפרד מניתוח התוכן. כתיבת פרק הממצאים מתחילה בבחירה מתוך כל הקטגוריות והתמות – אילו רלוונטיות לדיווח במחקר. ייתכן שהמרואיינים דיברו על נושאים טכניים או על נושאים שאינם רלוונטיים ישירות לשאלות המחקר, ולא נרצה לדווח על כך. לכן, נתחיל מבחירה של רשימת הקטגוריות והתמות שעליהן נרצה לדווח. לאחר בחירה זו, נתחיל לתאר את הממצאים באשר לתמות השונות, כאשר בכל תמה נתאר את כל העמדות או החוויות שאיתרנו בשלב 4. ניעזר בבחירה ובסימון שעשינו בשלב 5 על מנת להמחיש כל עמדה באמצעות ציטוט או שניים שממחישים אותה באופן הטוב ביותר.