פוסטים אחרונים

שירותים לחוקרים
באקדמיה

מה ההבדל בין emic ל-etic במחקר איכותני?

ניתוח תוכן במחקר איכותני
הגישה האמית (Emic) והגישה האטית (Etic) הן שתי פרספקטיבות מחקריות במדעי החברה. מקור המושגים emic ו-etic שאולים מתחום הבלשנות, כאשר בגדול ניתן לומר שפונטיקה (פונ-אטיק) עוסקת במילה כפי שהיא נשמעת ופונמיות (פונ-אמיק) בתהליכי הקליטה וההבנה של השומע. בהתאם, גישת ה-Etic מנתחת את ממצאי המחקר מנקודת מבטו של החוקר, בעין אובייקטיבית לכאורה, בעוד גישת ה-Emic מבקשת לחשוף כיצד הדברים נתפסים מבפנים, מצד הסובייקטים.
לדוגמא, Etic במחקר איכותני יכול לשמש להבנת התנהגות צרכנית. כלומר, גם אם שיטת המחקר היא איכותנית ונשענת על ראיונות וניתוח תוכן, המטרה תהיה פוזיטיביסטית, למשל להבין מה גורם לנשים לבחור במוצרים רב פעמיים להיגיינה נשית.
מחקר Emic לעומת זאת יבקש להבין את נקודת מבטן של המשתתפות במחקר, לדוגמא מטרת מחקר אמית יכולה להיות להבין את המשמעות של שימוש במוצרי היגיינה נשית רב פעמית עבור נשים המשתמשות בהן. גישה זו מאפשרת לפרטים ומשמעויות שהחוקר לא שיער מראש לעלות ולהתגלות במהלך המחקר, לעומת גישת ה-Etic שתדלה מתוך דברי המרואיינות את הממצאים שרלוונטיים לתיאוריה שהחוקר הסתמך עליה.

אטיק Etic

גישת האטיק Etic (לא לבלבל עם אתית, אין הכוונה לגישה מוסרית) נשענת על הכללות לגבי הטבע האנושי שזכו למעמד של אקסיומה, ומניחה כי יש אמת אובייקטיווית שניתן לבחון לאורה תופעה, קבוצה או תרבות. היא תסביר תופעות באמצעות תיאוריות מקובלות במחקר. לפי גישה זו, לא ניתן לחקור את הקבוצה או התרבות מתוכה, כיוון שהמבט מבפנים חסר את המרחק שנותן פרספקטיבה ו'תמונה מלאה', או כמו ששרה רביץ – "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". אטיק (Etic) עשויה לעזור בקישור בין תופעות חברתיות מתרבויות שונות, או בין תופעה חברתית להקשר רחב יותר מתחומי מחקר אחרים.

ביקורת כנגד אטיק Etic

עם כל זאת, לשם מחקר איכותני של תרבות או תופעה חברתית, גישת האטיק (Etic) לוקה בחסר. לדוגמא, מחקר איכותני אטי ינתח את דברי המרואיינים ויעניק להם משמעות על פי סולם הערכים של החוקר או של תרבותו של החוקר (או חמור מזה – על פי סולם הערכים שהחוקר מייחס למנחה שלו). הביקורת כנגד גישת ה-Etic מדגישה את העיוורון של החוקר לעובדה שהוא עצמו סובייקטיבי ועמדתו מוטה, ולכך שיש לתפיסה ולתרבות שלו השפעה על האופן בו הוא חוקר את מושא המחקר. הגישה האטית היא פוזיטיביסטית במהותה, ואין בכוחה לחשוף מציאויות מורכבות על כל רבדיהן בשל הנטייה שלה ליישב כל ממצא רק עם ידע קיים. האמונה בידע אובייקטיבי משפיעה לא רק על האופן בו ינותחו הממצאים, אלא גם על שאלת המחקר ועל בחירת כלי המחקר.
דוגמא לבעייתיות הגישה האטית (Etic) היא בגישתו של ארגון הבריאות העולמי המבקש להגן על זכויות אדם בתחום הרפואה. לעתים ערכיהן ומנהגיהן של תרבויות מסויימות נחשבות למסכנות בריאות בעיני ארגון הבריאות העולמי, בעוד בתרבות מסויימת אותו מנהג עשוי להתפס כנורמטיבי ואפילו מקדם בריאות. מחקר Etic לעולם לא יוכל להבין מדוע בני תרבות מסויימת ממשיכים להתנהג בצורה שבעיני החוקר ידוע שהיא מזיקה, משום שהאטיק לא מגלה את נקודת המבט של הנחקר.

הגישה האמית Emic

האמיק (Emic) מבקשת לשקף את נקודת המבט של הקבוצה הנחקרת. היא תסביר תופעות באמצעות האופן בו הנחקרים תופסים אותן. הידע האמי הוא ידע שקיים בתוך הקבוצה או התרבות. במקרים רבים, אם החוקר בחר לחקור קבוצה שהוא אינו משתייכך אליה, הוא יעשה מאמץ להתערבב בקבוצה, וינסה להכנס לנעליהם של חברי הקבוצה, על מנת להבין את חוויית החיים שלהם, תפיסותיהם ונקודת מבטם. גם אם לא נקט בפעולה כזו באופן פיזי, גישתו תבקש תמיד להתחקות אחרי נקודת המבט של הנחקרים.
בעזרת הגישה האמית, ניתן להתמקד בפרטים החשובים בעיני הקבוצה הנחקרת, פרטים שאולי החוקר לא היה מעלה על דעתו את חשיבותם ואפילו את קיומם, ללא התוודעות לנקודת מבטם של חברי הקבוצה. לדוגמא, בשנים האחרונות נושא שילובם של בעלי מוגבלויות שונות בחברה זוכה לתשומת לב ציבורית. בשלב מסויים, אומץ המושג 'אנשים על הרצף האוטיסטי' כדי להתייחס לאנשים עם אוטיזם, על מנת לא לתייגם על פי מחלתם. אבל מהקהילה האוטיסטית עולה אמירה כי האוטיזם הוא מאפיין עמו הם מזדהים והם מבקשים להקרא פשוט 'אוטיסטים', וחלקם אף נפגעים מהנסיון לייפות את מצבם, כי מובלעת בכך הנחה שהם פגומים. מחקר אמי מקדים מצד מי שהגו והפיצו את המושג היה מתבסס על שיח עם אוטיסטים והבנה של נקודות המבט שלהם, ואולי המסקנה הייתה שאין צורך במושג חדש.

לסיכום, מחקר איכותני אמיתי יבקש לגלות איך תופסים חברי הקבוצה הנחקרת את נושא המחקר, באמצעות גישה מחקרית של Emic, המכירה בחוסר האובייקטיביות של החוקר ומתמקדת בנקודת המבט של הסובייקט, בעמדתו, בחווייתו ובתפיסותיו.