סיימתם מחקר איכותני שהשקעתם בו חודשים, ואולי שנים – ראיונות עומק, ניתוח תמטי קפדני, יומני שדה עבי כרס – וכעת אתם עומדים בפני אחד הצמתים החשובים ביותר במסלול האקדמי: היכן לפרסם? השאלה הזו אינה טריוויאלית כלל. בעוד שכתבי עת מובילים רבים ממשיכים להעדיף מחקרים כמותיים עם N גדול ומדדי מובהקות, חוקרים איכותניים נתקלים לעיתים בקושי הבסיסי שבו עורכים או שופטים אינם מבינים את ההיגיון המתודולוגי של עבודתם, פוסלים אותה בשל "גודל מדגם קטן", או דורשים הכללה במונחים שאינם רלוונטיים לפרדיגמה האיכותנית.

הבשורה הטובה היא שהנוף השתנה משמעותית בשני העשורים האחרונים. קמו כתבי עת ייעודיים המוקדשים כל כולם למחקר איכותני, וכתבי עת דיסציפלינריים רבים פיתחו פתיחות אמיתית – ולא רק הצהרתית – לעבודות פרשניות, נרטיביות ואתנוגרפיות. הסקירה שלהלן נועדה לסייע לכם לנווט במפת הפרסום, מתוך הכרה בכך שבחירת כתב העת הנכון יכולה להיות ההבדל בין מאמר שיתקבל לאחר סבב מתון של תיקונים לבין מסע ייסורים בן שלוש דחיות.

לפני שמתחילים: כמה שיקולים מקדימים

לפני שצוללים לרשימת כתבי העת, כדאי לעצור ולחשוב על כמה פרמטרים מעבר ל-Impact Factor. ראשית, התאמה אפיסטמולוגית: האם המחקר שלכם הוא פרשני-קונסטרוקטיביסטי, ביקורתי, פנומנולוגי, אתנוגרפי, או נרטיבי? כתבי עת שונים נוטים לסגנונות שונים, וכדאי לבחון מאמרים שהתפרסמו בהם בשנתיים האחרונות ולראות אם הם "מדברים בשפה שלכם". שנית, קהל היעד: האם תרצו להגיע למתודולוגים שיעריכו את הדקויות של ניתוח השיח שלכם, או לאנשי מקצוע בשטח שירצו ללמוד משהו על האוכלוסייה שחקרתם? שלישית, זמני שיפוט והקבלה: כתבי עת ידידותיים-איכותנית עלולים להיות עמוסים ולכן איטיים, וזה שיקול מעשי לחוקרים בתחילת דרכם הזקוקים לפרסום בלוח זמנים מסוים. לבסוף, אורך המאמר: מחקר איכותני זקוק לעיתים ל-9,000 או 10,000 מילים כדי לעשות צדק עם הציטוטים והניתוח, וחלק מכתבי העת מגבילים את האורך באופן שאינו מתאים לעבודות מסוג זה.

כתבי העת הכלליים המוקדשים למחקר איכותני

נקודת המוצא של כל סקירה כזו היא הקבוצה של כתבי העת ה"רב-תחומיים" שהוקדשו במלואם למחקר איכותני. אלה הם בתים טבעיים למחקרים פורצי דרך מתודולוגית או לכאלה שדנים בעצם בטבעו של המחקר האיכותני.

Qualitative Inquiry (SAGE), בעריכת נורמן דנזין במשך שנים רבות, הוא אולי המקום הסמלי ביותר לפרסום של עבודות פרשניות, אתנוגרפיות-יצירתיות, אוטו-אתנוגרפיות ופוסט-מודרניסטיות. אם המאמר שלכם משלב פואטיקה, רפלקסיביות עמוקה, או מאתגר את הגבולות בין אמנות ומחקר – זהו הכתובת. במקביל, Qualitative Research (SAGE) נוטה לקו מתודולוגי-אנליטי יותר, ופחות אקספרסיבי, ומתאים למאמרים שיש בהם תרומה תיאורטית או מתודולוגית מוצקה. International Journal of Qualitative Methods (SAGE, גישה פתוחה) הוא בחירה מצוינת למאמרים מתודולוגיים ולחוקרים שמעוניינים בנגישות רחבה למחקרם. Qualitative Research Journal (Emerald) ידידותי במיוחד לחוקרים בתחילת דרכם, וזמני השיפוט שלו סבירים. ולבסוף, The Qualitative Report (גישה פתוחה, Nova Southeastern University) – כתב עת ותיק, חברי באופיו, המפרסם גם דיווחים על תהליכי מחקר ולא רק תוצרים מוגמרים.

חינוך

תחום החינוך הוא מהמקיימים-איכותנית ביותר בעולם האקדמי, ויש בו מבחר מרשים של כתבי עת המקבלים בברכה עבודות פרשניות. International Journal of Qualitative Studies in Education (QSE) הוא אולי הבחירה הטבעית הראשונה: עיתון מבוסס, רב-פרדיגמטי, המפרסם עבודות אתנוגרפיות, נרטיביות וביקורתיות באיכות גבוהה. הוא מתאים במיוחד למאמרים העוסקים בצדק חברתי בחינוך, בזהות, ובחוויות של תלמידים ומורים מקבוצות מודרות.

Anthropology & Education Quarterly הוא הכתובת הקלאסית לעבודה אתנוגרפית בחינוך, עם דגש על תרבות ולמידה. Ethnography and Education (Routledge) ממוקד דומה אך באוריינטציה בריטית יותר. עבור מחקרים על הוראה ועבודת מורים, Teaching and Teacher Education מקבל הרבה מחקרים איכותניים ויש לו השפעה גבוהה, אם כי הוא דורש פורמט מהודק יחסית. Educational Researcher הוא יוקרתי במיוחד אך תחרותי, ומקבל לעיתים מאמרי סקירה מתודולוגיים-איכותניים. Review of Educational Research מתאים לסקירות שיטתיות איכותניות (qualitative meta-synthesis). ומי שעוסק בלמידה בהקשרים אורבניים או בקבוצות מיעוט עשוי למצוא בית טוב ב-Urban Education, Race Ethnicity and Education, או Journal of Multicultural Discourses.

עבודה סוציאלית

בעבודה סוציאלית קיימת היררכיה ברורה שכדאי להכיר. Qualitative Social Work (SAGE) הוא הבית המובהק – פורסם לראשונה ב-2002, ומיועד במלואו למחקר איכותני ולגישות פרשניות לפרקטיקה. הוא פתוח לטווח רחב של מתודולוגיות כולל קונסטרוקציוניזם חברתי, גישות נרטיביות, ורפלקסיביות ביקורתית. אם המחקר שלכם משלב מסקנות פרקטיות לעובדים סוציאליים, זוהי הכתובת.

בכתבי העת הכלליים של עבודה סוציאלית, British Journal of Social Work ידוע כפתוח יחסית למחקר איכותני, יותר מהמקבילים האמריקאים. Journal of Social Work ו-European Journal of Social Work גם הם בעלי גישה פתוחה. Social Service Review, אחד הוותיקים והיוקרתיים, מקבל מחקרים איכותניים בעלי תרומה תיאורטית או מדיניות-חברתית מובהקת. עבור מחקרים על אוכלוסיות ספציפיות כדאי לשקול גם את Child & Family Social Work, Health & Social Work, או Journal of Social Work Practice – האחרון בעל אוריינטציה פסיכודינמית ורגיש במיוחד למחקרים שעוסקים בעולמם הפנימי של מטפלים ומטופלים.

בריאות, סיעוד ורפואה

בתחום הבריאות התרחש בעשורים האחרונים מהפך אמיתי. Qualitative Health Research (SAGE) הוא הדגל המוביל – כתב עת רב-תחומי המפרסם עבודות איכותניות מצוינות העוסקות בחולי, בריאות, וטיפול. השופטים בו מבינים את ההיגיון האיכותני לעומק, ולכן זהו מקום בטוח לעבודות פנומנולוגיות או נרטיביות על חוויית מחלה. Sociology of Health & Illness מציע פרספקטיבה סוציולוגית עשירה, עם דגש על מבנים ויחסי כוח, ומפרסם הרבה מחקרים אתנוגרפיים.

בסיעוד, Global Qualitative Nursing Research (SAGE, גישה פתוחה) הוא בחירה מצוינת לעבודות חדשניות, ו-Journal of Advanced Nursing מקבל מחקרים איכותניים ברצינות. עבור מחקרים בבריאות הנפש, Transcultural Psychiatry ו-Culture, Medicine, and Psychiatry מתאימים במיוחד לעבודות בעלות רגישות תרבותית, בעוד SSM – Qualitative Research in Health (Elsevier) הוא כתב עת חדש יחסית, גישה פתוחה, שהפך מהר לכתובת רצויה. ברפואה הכללית, BMJ Open מקבל מחקרים איכותניים, וזו דרך טובה להגיע לקהל קלינאים שיכול ליישם את הממצאים.

פסיכולוגיה

הפסיכולוגיה היא תחום שבו המחקר האיכותני מתמודד עם דעות קדומות חזקות במיוחד, אך גם כאן יש בתים טובים. Qualitative Research in Psychology (Taylor & Francis) הוא בית הספר המקצועי המוביל – אחת מעורכותיו הייתה ויקטוריה בריידן, ממפתחות שיטת הניתוח התמטי. Qualitative Psychology של ה-APA נוסד יחסית לאחרונה ומשדר לגיטימציה מוסדית למסורת. Psychology & Health פתוח למחקרים איכותניים בפסיכולוגיה של הבריאות, ו-Theory & Psychology מתאים לעבודות תיאורטיות-ביקורתיות. עבור מחקרים פנומנולוגיים אינטרפרטטיביים (IPA) כדאי גם לבחון את Journal of Phenomenological Psychology.

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

אלה התחומים שמהם נולד המחקר האיכותני, ולכן הבחירה רחבה במיוחד. Qualitative Sociology (Springer) הוא כתובת מצוינת לעבודות אתנוגרפיות וראיוניות בעלות עומק תיאורטי. Journal of Contemporary Ethnography ו-Ethnography (SAGE) שניהם בעלי מוניטין מעולה לעבודות שדה מורחבות. Symbolic Interaction מתאים במיוחד למחקרים בעלי אוריינטציה אינטראקציוניסטית-סמלית או דרמטורגית בעקבות גופמן. American Ethnologist ו-Cultural Anthropology הם יוקרתיים במיוחד באנתרופולוגיה, אך תחרותיים מאוד ודורשים תרומה תיאורטית מובהקת.

מינהל, ניהול וארגונים

אולי מפתיע למי שלא מהתחום, אך כתבי העת המובילים בניהול דווקא פתוחים יחסית למחקר איכותני. Administrative Science Quarterly מפרסם מסורתית מחקרי שדה אתנוגרפיים מצוינים, ו-Organization Studies נחשב לבית הטבעי של חוקרי ארגונים פרשניים באירופה. Academy of Management Journal פרסם בשנים האחרונות יותר ויותר עבודות איכותניות, וגיליונותיו המיוחדים בנושאי מתודולוגיה איכותנית הפכו ליקרי ערך. Journal of Management Studies ו-Human Relations גם הם פתוחים ובעלי מוניטין.

קרימינולוגיה, משפט ומגדר

בקרימינולוגיה, Theoretical Criminology ו-Punishment & Society מתאימים למחקרים איכותניים בעלי עומק תיאורטי. British Journal of Criminology מקבל מחקרים אתנוגרפיים על שיטור, עבריינות וענישה. בלימודי מגדר, Gender & Society ו-Feminist Theory הם בחירות מובילות, ו-Women's Studies International Forum מקבל הרבה עבודות פרשניות. Sexualities (SAGE) מהווה בית טוב למחקרים על זהות מינית וקהילות להט"ב.

כתבי עת בעברית

חוקרים ישראלים נוטים לפעמים לדלג על כתבי העת בעברית, אך אלה חשובים הן לקידום השיח האקדמי המקומי והן להגעה לציבור מקצועי בארץ. מגמות הוא ככל הנראה כתב העת הרב-תחומי המוביל במדעי החברה בישראל, ופתוח בהחלט למחקר איכותני באיכות גבוהה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית מקבל ברצון מחקרים פרשניים מתחום העבודה הסוציאלית והחינוך הבלתי-פורמלי, וזהו אחד המקומות הטובים בעברית למחקרים על נוער בסיכון ועל קהילות מודרות. דפים של מכון מופ"ת הוא בית טוב למחקרים בחינוך והכשרת מורים. חברה ורווחה מהווה בית מוביל לעבודה סוציאלית בעברית, ו-ביטחון סוציאלי פתוח למחקרים העוסקים במדיניות חברתית. בתחומים נוספים שווה להכיר את סוציולוגיה ישראלית, תיאוריה וביקורת (לעבודות עם זווית ביקורתית-תיאורטית), ו-מקרוב בעבודה סוציאלית.

שיקולים מעשיים לבחירה

איך, בפועל, מצמצמים את הרשימה הזו לשתיים-שלוש אפשרויות שמתאימות למאמר הספציפי שלכם? המלצה ראשונה: קראו את ביבליוגרפיית המאמר שלכם. אם רוב המקורות שאתם מצטטים פורסמו ב-Qualitative Health Research, יש סיכוי טוב שזה הבית של עבודתכם. שנית, בחנו את הנחיות המחבר (Author Guidelines) ביסודיות – חלק מהכתבים דורשים פורמט COREQ או SRQR לדיווח על מתודולוגיה איכותנית, ועדיף לדעת זאת מראש מאשר להיתקל בכך אחרי הגשה. שלישית, חפשו בכתב העת הנבחר מאמרים דומים שפורסמו בשנתיים האחרונות, וודאו ש-(א) פורסמו שם מחקרים בעלי מתודולוגיה דומה, (ב) אורך המחקרים תואם למה שאתם מתכוונים לכתוב, ו-(ג) הסגנון – פרשני, ביקורתי, יישומי – תואם לאופי המאמר שלכם.

טיפ אחרון, חשוב במיוחד לחוקרים בתחילת דרכם: אל תתחילו תמיד מהכתב היוקרתי ביותר. אסטרטגיית הירידה – לפיה מגישים תחילה למקום הכי גבוה ויורדים אחרי דחייה – יכולה לעלות שנה או שנתיים. עדיף לעיתים לבחור כתב עת ידוע, רציני ופתוח-איכותנית, שיש בו סיכוי אמיתי לקבלה, מאשר לרדוף אחרי יוקרה במחיר של זמן יקר. מחקר איכותני טוב שמתפרסם – משפיע. מחקר טוב שיושב במגירה במשך שנתיים תוך כדי שיפוט מתיש – לא.

בסופו של דבר, בחירת כתב עת היא לא רק עניין טכני, אלא דיאלוג עם קהילת השיח שלה אתם תורמים. בחרו את הקהילה שהשיחה שלה תעשיר את עבודתכם, ושעבודתכם תעשיר אותה בחזרה. בהצלחה!