מכיוון שמנגנוני הגנה, על פי הגישה הפסיכואנליטית, הם מנגנוני הגנה מפני חרדה, על מנת להבין את מנגנוני ההגנה ראשית נבחן מה היא חרדה. חרדה היא רגש לא נעים המלווה בתחושה גופנית, שמזהיר מפני סכנה אפשרית. ישנם שלושה סוגי חרדה:

• חרדה מציאותית: פחד מסכנה ממשית. לדוגמא: אדם שביצע פשע עשוי לחשוש להיתפס ולהיענש.
• חרדה נוירוטית: תגובה רגשית להתעוררות דחפים אסורים, כלומר החשש של האדם שלא יוכל לשלוט בדחפיו. לדוגמא: אדם שחושש שלא יצליח להתגבר על היצר ויגנוב או יזיק למישהו.
• חרדה מוסרית: הכללה של תחושות פחד מעונש בילדות, לחרדה מפני תחושות אשם וייסורי מצפון. לדוגמא: אדם שמהרהר בפשע אך חושש לא מהעונש אלא מייסורי המצפון.

מנגנוני הגנה

מנגנוני הגנה הם אסטרטגיה של התגוננות מפני ביטוי חיצוני של דחפי הסתמי ומפני לחצי הסופר אגו. מנגנוני הגנה מסייעים לאדם להימנע מהכרה מודעת בדחפים לא מקובלים ובכך מופחתת החרדה. מנגנוני הגנה הם למעשה הדרך של האגו להתמודד עם חרדה. על-פי פרויד כולנו משתמשים במנגנוני הגנה, אך יש הבדלים בין אדם לאדם הנוגעים לסוג מנגנון ההגנה שמשתמשים בו, ותדירות השימוש במנגנוני ההגנה. למרות ההבדלים בין המנגנונים השונים, יש להם גם מאפיינים משותפים: הם מאפשרים להפחית חרדה, כל המנגנונים פועלים ברמה בלתי מודעת, כל המנגנונים מעוותים את תפיסת המציאות כדי שהחרדה תהיה מאיימת פחות (לכן יש בהם מעין הונאה עצמית), שימוש מוגזם בהם מונע התמודדות עם המצב המאיים, ועלול להוביל לניתוק מהמציאות, וחוסר אנרגיה לתפקוד של האגו.

 

סוגי מנגנוני ההגנה

הדחקה

מנגנון ההגנה הבסיסי והישיר ביותר ממנגנוני ההגנה. כאשר יצריו של האיד נעשים מאיימים, החרדה מתגברת, האגו אינו מסוגל לשאת יותר והוא מדחיק את הדחף ומהמודע מכניס אותו ללא-מודע. מרגע זה, הוא אינו יודע על קיומו של האיום עוד ולכן הוא לא חש חרדה. ההדחקה עשויה להימשך זמן רב, ולעיתים אף לנצח, כל עוד הדחף מאיים על האדם. הדחף אינו מבוטא. החיסרון של מנגנון זה הוא שנדרשת השקעת אנרגיה רבה כדי למנוע מהתוכן המאיים לעלות אל המודע.
דוגמאות להדחקה:

• ילד מדחיק את משיכתו לאימו, כי דחף זה גורם לו לחרדה רבה.
• נערה שהייתה מעורבת בתאונת דרכים בה נספו הוריה הדחיקה את החוויה הקשה ואינה זוכרת שום פרט הקשור לחוויה זו, או אדם שנפגע בפיגוע ואינו זוכר פרטים.

 

עידון

המנגנון היחידי הנחשב "בריא", מאחר שבאמצעותו מתעל האדם את הדחף האסור לפעילות יוצרת ומועילה המקובלת בחברה. במנגנון זה, הדחף מבוטא, האגו אינו מונע את פורקן הדחף האסור, אלא משתמש בו בפעילויות חיוביות,. כגון: ציור ופיסול, מוזיקה, ספורט, ספרות ושירה. הדחף אינו משתנה אלא מופנה לערוצים אחרים- חיוביים במובן החברתי.

דוגמאות לעידון:

• אדם בעל דחף תוקפנות יעבוד כמתאגרף או כקצב.
• אדם שאוהב לראות דם ובוחר במקצוע רופא מנתח.

 

הכחשה

מנגנון הגנה שבאמצעותו מתעלם האדם מתכנים מאיימים. זוהי צורת ההתמודדות השכיחה ביותר בקרב ילדים קטנים בשל העדר כישורי התמודדות. הדחף אינו מבוטא. חיסרון: מפריע בתפקוד היומיומי. ההבדל בין הדחקה להכחשה: בהכחשה התוכן המאיים עלול לעלות למודע – ההכחשה שלו באה לידי ביטוי בתגובות שלו כלפי הסביבה, אך בהדחקה התוכן המאיים כאילו ונמחק מזיכרונו של האדם.

דוגמא להכחשה:

• לילד בן ארבע נולדה אחות המושכת אליה את תשומת לבם של ההורים. הילד חרד שמא הוא יאבד את אהבת הוריו ולכן הוא מכחיש שנולדה לו אחות.

 

השלכה

מנגנון הגנה שבאמצעותו האדם מייחס לאחר תכנים מעוררי חרדה הקיימים אצלו. אדם החש בקרבו דחף, מחשבה או רגש מאיימים שקשה לו לשאת אותם, חש הקלה מסוימת כאשר הוא מייחס אותם לאחרים, מאחר ובדרך זו, יש לו את הלגיטימציה למחשבות או לרגשות אסורים. מעביר דברים שקיימים בו לאנשים אחרים. הדחף מבוטא אך לא באופן ישיר – המנגנון מאפשר להביע את הרגשות או המחשבות באופן לגיטימי.

דוגמאות להשלכה:

• אדם הטוען ש"כל בני האדם תוקפניים ומנסים לנצל אחרים", מייחס למעשה את דחף התוקפנות הקיים בו לאחרים.
• אדם שמצוטט לשיחות ומאשים את חבריו שהם מצוטטים לו.

 

התקה

מנגנון הגנה שבאמצעותו פורק האדם את האנרגיה התוקפנית על אובייקט שמאיים פחות מזה שעורר את החרדה. כך, האדם נפטר מדחף אסור, באמצעות הפנייתו לאובייקט מאיים פחות. הדחף מבוטא, אך לא כלפי הגורם המאיים אלא כלפי תחליף.

דוגמאות להתקה:

• עובד ננזף שלא בצדק על-ידי הבוס שלו, הוא "בולע" את הכעס ואת התוקפנות הקיימת אצלו. כשהוא חוזר הביתה, הוא מתנפל על אשתו ומוציא את כעסיו עליה.
• תלמיד שנכשל בבחינה וכועס על המורה ולאחר מכן רב עם הוריו.

 

היפוך תגובה

מנגנון הגנה שבאמצעותו הופך האדם את רגשותיו מעוררי החרדה. כלומר: לעיתים, אדם מתגונן מפני דחף אסור על-ידי ביטוי דחף הפוך. כשהאדם משתמש במנגנון הזה הוא אינו מודע לדחף האסור, אלא לדחף ההפוך- החיובי. הדחף מבוטא אך של הרגש ההפוך. אחד מאמצעי הזיהוי של שימוש במנגנון זה הוא התנהגות קיצונית.

דוגמא להיפוך תגובה:

• ילדה חשה עוינות לאימה. צווי החברה דורשים ממנה לחוש חיבה להוריה ולכן השנאה שלה לאימה עלולה לגרום לה לחרדות. כדי להימנע מחרדה, הילדה עשויה להתנהג באופן הפוך- באהבה מופגנת.

 

שיכלון (רציונליזציה)

מנגנון הגנה שבאמצעותו נותן האדם צידוקים הגיוניים המאפשרים התנהגות בהתאם לדחף מבלי להודות שהסיבה האמיתית היא הדחף האסור. אנו משתמשים במנגנון הזה גם כאשר קשה לנו להשלים עם הדחף וגם כאשר אנו מתקשים להתמודד עם המציאות: כשאנו חווים תסכול, כשאנו חווים כישלון, כשהערך העצמי שלנו בסכנה וכו'. במנגנון זה הדחף מבוטא.

דוגמא לרציונליזציה:

• אדם שנכשל שוב ושוב בבחינות וטען שהכישלון בגלל שהבחינה קשה או שהתנאים לא התאימו.
• אדם שחווה יגון בשל אבל על אדם קרוב אך טוען שהוא מרגיש בסדר מכיוון שהמוות היה בלתי-נמנע.

 

סיכום מנגנוני ההגנה

שם המנגנון	דוגמה לביטוי של המנגנון	איך המנגנון מסייע להפחית חרדה?	האם אנו מבטאים את הדחף?
הדחקה	נערה שעברה התעללות מינית בילדותה, אינה זוכרת תקופה זאת.	התוכן/הדחף המאיים הוכנס לתוך הלא מודע. חיסרון: השקעת אנרגיה רבה נדרשת, כדי למנוע מן התוכן המאיים לעלות אל המודע.	לא
הכחשה	אדם חש כאבים בחזהו ובידו השמאלית (סימנים להתקף לב), אך נמנע מבדיקה רפואית.	התעלמות לא מודעת מן התוכן המאיים. חיסרון: מפריע בתפקוד היומיומי. שכיח אצל ילדים בשל העדר כישורי התמודדות.	לא
השלכה	בזמן מבחן תלמיד מעתיק, ולאחר שהמורה העיר לו על כך, התלמיד טוען שלא הוא מעתיק אלא מעתיקים ממנו (כשאין זה כך).	סילוק התוכן/הדחף המאיים על-ידי ייחוסו לאחרים.	לא במישרין, אך המנגנון מאפשר להביע את הרגשות או המחשבות באופן לגיטימי.
התקה	תלמיד מתוסכל מכך שהוצא מן הכיתה, ולכן הוא טורק את הדלת בצאתו.	העברת התוכן/הדחף המאיים המכוון כלפי אובייקט מסוים וביטויו כלפי אובייקט אחר שאינו מעורר חרדה או שמאיים פחות מן האובייקט הראשוני.	כן, אך לא כלפי הגורם המאיים אלא כלפי תחליף.
היפוך תגובה	בעל בוגדני מרעיף אהבת יתר על אשתו ומספר לכולם שאינו יכול לחיות בלעדיה.	הסתרת הדחפים והמשאלות האמיתיים על-ידי התנהגות הפוכה לזו של הדחפים מעוררי החרדה. אחד מאמצעי הזיהוי של שימוש במנגנון זה הוא התנהגות קיצונית.	כן, אך של הרגש ההפוך.
עידון (סובלימציה)	אדם בעל נטיות תוקפניות לומד להיות רופא מנתח.	הפניית הדחף האסור לפעילות חברתית מקובלת בחברה.	כן, אך כלפי אובייקט שונה, חיובי מבחינה חברתית.
שכלון (רציונליזציה)	אדם שחברתו נפרדה ממנו באופן מפתיע בניגוד גמור לרצונו וטוען "טוב שהיא עזבה אותי. כרגע הכי חשוב שאשקיע בעבודה ובלימודים, והזוגיות רק מפריעה לי".	ביטוי הדחף המאיים תוך הסבר הגיוני וסביר להתנהגות, הנובעת מדחפים שאינם מקובלים על האני.	כן

 

סיכום מאמרים בנושא מנגנוני הגנה לפי הגישה הפסיכואנליטית

צריכים עוד מידע תמציתי ומסוכם על מנגנוני ההגנה על פי הגישה הפסיכו-אנליטית? נשמח לסכם עבורכם מאמרים בנושא זה וגם בכל נושא אחר. שלחו לנו את המאמר שברצונכם לסכם (והנחיות לסיכום אם יש) במייל summary@researches.co.il או בטופס כאן למטה, ונחזור אליכם בהקדם.