כלי הבינה המלאכותית משתפרים ומשתנים כל הזמן, ולנו כחוקרים אין זמן לבדוק כל כלי חדש שיוצא, להתאמן בו, ולבדוק אם הוא מתאים לצרכים שלנו. יתרה מכך, בואו נזכור שהמטרה של הכלים האלה בסופו של דבר היא לחסוך זמן, ואם אנחנו מוצאים את עצמנו טובעים בעודף של כלים ומבזבזים זמן יקר על הרשמה לכל כלי ובדיקה שלו, זה קצת מפספס את המטרה. בדיוק בשביל כך, הכנו עבורכם החוקרים את רשימת הכלים שעברו את הבדיקה שלנו ונמצאו כשימושיים ביותר בשלבים שונים של המחקר האקדמי. אלו באמת הכלים שכל חוקר/ת חייב/ת להכיר!

סורסלי – קבלו מקורות עבור הטקסט שלכם

אחד הכלים השימושיים ביותר עבור סטודנטים וחוקרים הוא סורסלי. קרה לכם שכתבתם טקסט מצויין של סקירת הספרות, ועכשיו רק נשאר למצוא מקורות מתאימים שמעלים את הטענות הללו? קרה לכם שנעזרתם בצ'אט GPT לכתיבת הסקירה והוא כתב לכם סקירה מצויינת אבל עם מקורות מומצאים? מה שמשותף לכל המקרים האלה הוא שיש לנו טקסט טוב שאנחנו רוצים להשתמש בו בתור סקירה, אבל אנחנו רק צריכים למצוא מקורות מתאימים כדי לייחס להם את הדברים. בדיוק לשם כך נועד Sourcely. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין את הטקסט הרלוונטי מתוך הסקירה, וסורסלי יציף אתכם בהצעות למקורות מתאימים שאפשר להוסיף לסקירה שלכם. תוכלו לבחור אם תרצו להוסיף רק מקור אחד, או כמה מקורות, כראות עיניכם.

אבל זאת רק ההתחלה. המערכת לא רק מאתרת מקורות, אלא גם מסכמת את עיקרי הדברים של כל אחד מהם, מה שחוסך זמן יקר ומאפשר הבנה מהירה של התוכן המרכזי. אחד היתרונות המרכזיים של Sourcely הוא האפשרות להוריד קובצי PDF של מאמרים רבים בחינם, מה שמאפשר גישה ישירה ונוחה לתוכן המלא של המקורות. בנוסף, הכלי תומך ביצירת ציטוטים אקדמיים בפורמטים שונים (כגון APA, MLA, Chicago), דבר שהופך אותו לאידיאלי עבור סטודנטים וכותבים אקדמיים שצריכים לשלב מקורות בצורה מדויקת בעבודותיהם.

Sourcely משמש גם ככלי לסקירת ספרות, בכך שהוא מאפשר לארגן מקורות לפי נושאים, לזהות מגמות ותמות חוזרות, ואף לחשוף פערים או כיוונים חדשים למחקר. עבור חוקרים, סטודנטים ואנשי אקדמיה, מדובר במערכת שמבינה את צורכי המחקר ומציעה פתרונות שמייעלים את העבודה לכל אורכה – משלב החיפוש ועד כתיבת העבודה הסופית. זהו בהחלט אחד הכלים שאנחנו ממליצים לחוקרים להשתמש בו, כי השימוש בו באמת מקל מאוד על העבודה ומזרז אותה בצורה משמעותית.

QuillBot – עריכה לשונית ושכתוב

QuillBot הוא שירות הכולל כלי AI רבים השימושיים לחוקרים, אותם כבר תגלו כשתירשמו לשירות ותתחילו לעבוד איתו. אבל שניים מתוכם שממש הכרחיים לכל חוקר הם כלי העריכה הלשונית וכלי השכתוב:

עריכה לשונית באנגלית באמצעות QuillBot

כישראלים, איננו דוברי אנגלית שפת אם והניסוחים שלנו לא תמיד טובים באנגלית. גם כשאנחנו יודעים את הדקדוק במלואו ומצליחים לכתוב משפטים נכונים מבחינה תחבירית, לא תמיד הם מנוסחים בדרך המתאימה ולפעמים הם נשמעים תרגום מעברית. עבור רובנו אפילו זה לא המצב, ויש לנו טעויות רבות באנגלית גם אם אנחנו מודעים לכך וגם אם לא. להעביר את הטקסט שלנו בכלי העריכה הלשונית של QuillBot, לפני שאנחנו שולחים אותו לפרסום כמאמר אקדמי – זה פשוט חובה. כלי העריכה הלשונית של QuillBot מיוחד עבור חוקרים ומוציא ניסוחים שנשמעים מעולה כחלק ממאמר אקדמי, ויגדילו את סיכויי הפרסום של המאמר שלכם.

שכתוב באמצעות QuillBot

כלי שכתוב הוא פשוט הכרחי לכל חוקר/ת שמפרסם/ת מאמרים, בשל המדיניות מניעת הפלגיאטים של כתבי העת. לצערנו, בדיקת הפלגיאריזם של כתבי העת היא טכנית ואינה מתחשבת בנסיבות. לדוגמא, אני חוקרת ופרסמתי מאמר על השפעת לחץ ההורים על הפרעות שינה בקרב הילדים. בהמשך, המשכתי לחקור ועכשיו אני רוצה לפרסם מאמר על השפעת מספר הילדים בבית על הפרעות שינה בקרב ילדים. יש לי כבר פרק מוכן על הפרעות שינה בקרב ילדים שפרסמתי במאמר הקודם, והוא מצויין, אבל אני לא יכולה להשתמש בו מכיוון שמבחינת כתב העת זה פלגיאריזם. לכתב העת לא אכפת ש"העתקתי" מעצמי, אלא דוחה אוטומטית כל סוג של פלגיאריזם, אפילו אם אני עצמי החוקרת (וכמובן שאישרתי לעצמי להעתיק מעצמי). כדי לפתור זאת, אפשר להשתמש בפתרון הפשוט, ופשוט להעביר את אותו פרק שאני רוצה לפרסם בכלי השכתוב של QuillBot, ולקבל את אותו פרק בניסוחים שונים, שלא יזוהו כפלגיאט. מטבע הדברים כשאנחנו חוקרים, אנחנו חוקרים בנושאים דומים ולכן יש לנו טקסטים משלנו שאפשר להשתמש בהם בכמה מאמרים שונים. חבל לכתוב הכל מחדש, אפשר פשוט לתת לבינה המלאכותית של QuillBot לעשות עבורנו את שינויי הניסוח האלה.