טיפים לכתיבת מאמר מדעי

פורסם 14 בדצמבר 2016 בקטגוריה כללי 0 תגובות

אנו מלווים חוקרים רבים בשלב שבין ביצוע המחקר ובין פרסומו בכתב עת מדעי. התהליך יכול להיות פשוט יחסית (כתיבת המאמר, הגשתו, מספר איטרציות של שינויים בהתאם להערות השופטים, ופרסום), הוא יכול להיות ממושך יותר (כתיבת המאמר, הגשתו, מספר רב של איטרציות של שינויים בהתאם להערות השופטים, שחלקן כוללות שינויים יסודיים במאמר ועד חזרה ל'שדה', ובסופו של דבר פרסום), והתהליך יכול להיכשל (כתיבת המאמר, שליחתו, ודחייתו על ידי כתב העת בין אם מיידית ובין אם לאחר שהחוקר כבר השקיע במספר איטרציות של שינויים).

כדי לעבור את התהליך הזה על הצד הטוב ביותר, ריכזנו בעבורכם מספר טיפים מניסיוננו בעבודה עם חוקרים.

 

מחקר טוב הוא מחקר מתוכנן

חוקרים מגיעים אלינו לרוב לאחר ביצוע המחקר, מתוך האמונה שפרסום המאמר בכתב עת מדעי הוא פעולה טכנית, שאיננה נוגעת למחקר עצמו. אבל בדרך זו עלולים להגיע למצב שהמחקר אינו מתאים לפרסום, ללא קשר לשאלה כמה טוב תכתבו את המאמר. דוגמאות נפוצות: מדגם לא מספיק גדול, או לא מספיק מגוון; נושא שאינו מחדש או אינו מחדש מספיק בעיני עורכי כתב העת; קשה להסביר מה תרומת המחקר או למה היה חשוב לערוך אותו; בעיות מתודולוגיות, ובמיוחד אי התאמה בין המשתנים לבין כלי המחקר. תכנון נכון יכול לחסוך מראש השקעה רבה בביצוע בפועל של מחקר שיהיה קשה לפרסם אחר-כך. בתכנון נכון, תבצעו מחקר ש"ייחטף" על ידי עורכי כתבי העת. לכן חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי כבר בשלב תכנון המחקר.

 

וודאו שהמדגם שלכם מספיק גדול

במחקרים רבים במדעי החברה ובמדעי החיים ישנו קושי להגיע למספר רב של נבדקים/מקרים. מחקרים יכולים להיות מעניינים מאד גם עם מדגמים קטנים יחסית. עם זאת, הם הופכים לפחות אטרקטיביים בעיני עורכי כתב העת. גודל המדגם יכול להטות את הכף ולמנוע את הפרסום בסופו של דבר, אפילו אם כבר "הוטרחתם" במספר איטרציות של שינויים! לכן, אם המדגם שלכם קטן מדי שקלו להגדיל אותו לפני שלב הכתיבה או העיבוד של המאמר, על מנת לחסוך עבודה כפולה.

 

וודאו שהנושא שלכם מעניין ושהמחקר מחדש

הרבה פעמים אנו חוקרים בשל לאקונה מחקרית (פער מחקרי) כלשהי, או בודקים משהו שכבר נבדק רק בקרב אוכלוסייה אחרת או בתנאים אחרים. אנו חוקרים משהו כיוון שהוא מעניין אותנו, אבל לא תמיד קל להסביר מדוע המחקר חשוב לקהילה המדעית. אם זהו המצב, וקשה להצדיק את נחיצותו של המחקר, הסיכון לדחיות עולה. אבל זה לא סוף העולם. לעתים קרובות ניתן, במקום לנסות "לתרץ" למה ביצענו את המחקר, למצוא נושא חדש בתוך הנתונים הקיימים, כגון קשרים נוספים שלא חשבנו עליהם, אינטראקציות עם משתני הרקע, או אפשרויות רבות נוספות. לכן במידה והמחקר לא מחדש הרבה כפי שהוא כרגע אין זה אומר שצריך לוותר עליו, אבל זה בהחלט אומר שכדאי להסתכל על הנתונים מזווית חדשה כדי להפיק ממנו חידוש מחקרי משמעותי, שיהפוך אותו לאטרקטיבי בעיני העורכים.

 

הטיית המובהקות

מצער לומר, אבל העריכה של רוב כתבי העת המדעיים לוקה בהטיית המובהקות. הטיית המובהקות היא הטיה של עריכה, שגורמת לעורכים להעדיף לפרסם מחקרים שהתוצאות שלהם מובהקות מבחינה סטטיסטית על פני מחקרים שהתוצאות שלהם אינן מובהקות מבחינה סטטיסטית. זוהי הטיה בעלת השלכות שליליות מאד מבחינה מדעית – היא יוצרת פרסום לא מאוזן של מחקרים, עם העדפה לתוצאות מסוימות, אך היא לא משוללת כל יסוד הגיוני. ההיגיון שמאחורי הטיית המובהקות (גם אם אינו נכון) אומר שאם התוצאות אינן מובהקות – ייתכן שהמדידה לא הייתה טובה, ולכן מדובר במחקר "חלש". אמנם, ישנן דרכים סטטיסטיות לבדוק האם המדידה לא הייתה טובה או שהמדידה הייתה טובה אך אין קשר בין המשתנים. אך רוב העורכים (וודאי – רוב הקוראים) לא מכירים אותן, ולכן מעדיפים להימנע באופן גורף ממחקרים שתוצאותיהם אינן מובהקות. לכן, אם התוצאות שלכן אינן מובהקות, נסו למצוא דרך אחרת להציג את התוצאות, כגון: הסבר חלופי על ידי אחד המשתנים שכן נמצאו מובהקים, קשר של תיווך או קשר של מיתון, וכיוצא באלה.

 

שמרו את הנתונים

כפי שראיתם בטיפים הקודמים – לעתים קרובות לפני פרסום המאמר יש צורך לחזור לנתונים על מנת לבצע ניתוחים חדשים, ניתוחים נוספים, או אף להוסיף על הנתונים נתונים חדשים ממדידות נוספות. לכן – חשוב מאד – שמרו על הנתונים המקוריים! לפעמים חוקר סבור שהוא כבר סיים את הניתוחים הסטטיסטיים, וכעת אין צורך עוד בנתונים. לעתים חוקרים מבצעים את העיבודים הסטטיסטיים על גרסת הנתונים המקוריים, ללא שמירת הגרסה המקורית בנפרד. לעתים קורה גם שהחתולה מתיישבת על המחשב ומוחקת את הקובץ. שמרו על הגרסה המקורית של קובץ הנתונים בגיבוי נוסף, וכך תבטיחו שתוכלו לבצע בקלות שינויים במחקר לקראת פרסומו.

 

הקפידו על כללי ההגשה הטכניים

באתר של כל כתב עת יש דף שנקרא "הנחיות למחברים" ("Author Guidelines", או שם דומה), בו מפורטות הדרישות הטכניות למאמר. הדרישות עשויות להיות שונות מאד מכתב עת לכתב עת, אפילו באותו תחום. לכן מומלץ לבחור קודם כל כתב עת, ללמוד היטב את הדרישות שלו, ורק אז לכתוב את המאמר. אם המאמר כבר כתוב, ניתן לערוך אותו בהתאם לדרישות כתב העת. בכל מקרה, חשוב להקפיד על כל ההנחיות כגון היקף, שיטת הציטוט, כתיבת הביבליוגרפיה, שיטת הצגת הטבלאות והתרשימים, היקף התקציר, ודרישות נוספות ככל שיש לכתב העת. קראו את דף ההנחיות במלואו, והכינו לכם צ'ק-ליסט – לוודא שהמאמר מתאים לכל הדרישות.

 

לסיכום

כמו שאפשר לראות מהטיפים, כדאי להתחיל את התהליך כבר בתכנון המחקר, ולא רק לאחר ביצועו. תכננו מחקר מעניין, שבודק משהו חדש בתחום "אופנתי". וודאו שהמתודולוגיה ראויה ומתאימה למה שהתכוונתם לבדוק. הקפידו על גודל מדגם מתאים, אפילו אם הדבר כרוך ביותר השקעה בשלב ביצוע המחקר. שמרו היטב על הנתונים. במידה והתוצאות אינן מובהקות, שקלו לשנות את שאלת המחקר או את נושא המחקר על מנת לבדוק שאלת מחקר אחרת באמצעות אותם נתונים. כתבו את המאמר לפי דרישות כתב העת שבחרתם. בהצלחה!!

נשמח לעזור בכל שלב מהשלבים הללו, כולל פגישת ייעוץ כללית לתכנון המחקר או תהליך כתיבת המאמר. לפניות או שאלות אל תהססו לפנות אלינו בדף צור קשר.